סיפורה של יפה ברוידא, טרקטוריסטית חלוצה

האשה "היחידה בארץ בעלת טרקטור ובולדוזר שעבדה עליהם בעצמה" הטיפה נגד הגברים שהפלו לרעה את הנשים והלכה נגד הזרם

רות בקי־קולודני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות בקי־קולודני

לא רחוק מביתי ראיתי לפני שנים רבות קרון מגורים קטן מוקף עשב בתוך מטע שזיפים. מבעד סורגי שבכה וקרעי וילון דהוי הצצתי על מיטה, פינת בישול, ושולחן עץ ישן. ניכר ששנים כבר לא התגורר שם איש. פעם פגשתי לידו אשה קטנה, רזה, חרוצת תלמי שיזוף, שלבשה בגדי עבודה ישנים גדולים ממידותיה. התחלנו לשוחח. היא סיפרה שהיתה טרקטוריסטית, וכשהגיעה לגיל שבעים והרופא אסר עליה להמשיך לעבוד, מכרה את ה-D9 שלה והעבירה את קרון המגורים הזה למטע השזיפים ליד בית חברתה. חברתה היתה ברוריה שלֵו, שלמדה אתה בקורס הטרקטוריסטיות בנהלל בעת מלחמת העולם השנייה. קורס זה נערך מחשש שהגרמנים יפלשו לארץ, הגברים יגויסו, יחסרו עובדי שדה וישרור רעב ללחם. כל זאת סיפרה הקשישה הקטנה, יפה ברוידא, בצורה עובדתית, כאילו עבודתה כגבר ברכב כבד היתה דבר מובן מאליו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ