שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הייתי, הנני, הָיֹה־אהיה!

מורשתה של "רוזה האדומה"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

רוזה לוקסמבורג, שאלות עתים בוערות, מבחר כתבים, תירגם מגרמנית הראל קין, עריכה: ניב סבריאנו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי קו אדום, 2015, 207 עמודים

האנתולוגיה הצנועה בעלת השם המיושן קצת, "שאלות עתים בוערות", אוספת קומץ מכתביה של רוזה לוקסמבורג, המהפכנית היהודייה שעמדה ביחד עם קארל ליבקנכט בראש מרד הספרטקיסטים בברלין ב-1918 ונרצחה בידי חיילי ארגון פארא־צבאי. את הארגון הזעיקו הסוציאל־דמוקרטים במסגרת השלטת הסדר בעת המהפכות שפרצו בגרמניה למן נובמבר 1918, בברלין, בבוואריה ובקיל. אחד מרוצחיה, רוּנגֶה, נידון לשתי שנות מאסר ושבועיים בשל "ניסיון הריגה" (הוא היכה את לוקסמבורג בראשה במלון עדן בקורפירסטנדם); סֶגֶן פוגל נידון לארבעה חודשים בגלל "אי דיווח על מציאת גווייה והעלמתה הלא־חוקית" (הוא ואנשיו ירו בראשה בתוך רכב והשליכו את הגופה לתעלת לַנְדְוֶר). במשפט הוגש כראיה תצלום של רונגה וחבריו חוגגים באותו מלון יום לאחר הרצח. בראותם את התצלום בבית המשפט, פרצו הנאשמים בצחוק. אב בית הדין נזף ברונגה: "עליך להתנהג כראוי. זה לא מצחיק". חנה ארנדט מציינת כי 45 שנים מאוחר יותר, בעת משפט אושוויץ בפרנקפורט, התרחשה סצינה דומה באולם בית המשפט, ואותה נזיפה ממש הושמעה כלפי הנאשמים — להתנהג יפה. היחידות הפארא־צבאיות הימניות היו אחד הגרעינים שהצמיחו את המפלצת הנאצית. הרצח העמיק תהום בין הסוציאליסטים לקומוניסטים, שלוקסמבורג וליבקנכט עמדו בראשם באותה שעה.