בעקבות "שירי גבי דניאל" של בנימין הרשב

בתנועתו המשחקית, בחדוות השפיל, מזכיר לנו הרשב שהדברים לא מתחילים ונגמרים כאן. במלאות שלושים למותו של חוקר הספרות

עידן צבעוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידן צבעוני

הפתגם הגרמני שלפיו בעת משחק מכירים את אופיו של אדם הוא נכון ככל שאין הכוונה לאופיו הגלוי, כך כותב פרויד בהערת אגב ב"פסיכופתולוגיה של חיי יומיום". בנספח ל"שירי גבי דניאל" (שראה אור בשנת 1990 בספרי סימן קריאה) מביא הרשב את תגובת הפאתוס של גבי דניאל לנוכח העובדה שכביכול לא הוא זה שכתב את השירים: "איך הוכיתי בתדהמה כאשר שמעתי את הרכילויות המשונות שגבי דניאל כביכול אינו קיים. מה השמועות שמפיצים שם? איזה פרופסורים כותבים את החרוזים שלי? וממתי יודעים פרופסורים איך לעשות מלים? האם כבר אסור לשבת בחו"ל?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ