שתי יוצרות פמיניסטיות, מקום פצוע אחד

בספרה, "בין הצבר לחמנית", שרון שטרית ששון מגיעה לנקודה שבה נפגש המגדר עם הלאומי בשירה ובפרוזה של פדוא טוקאן וסחר ח'ליפה

קציעה עלון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קציעה עלון

בין הצבר לחמנית: זהות נשית וזהות לאומית בכתיבתן של היוצרות הפלסטיניות פדוא טוקאן וסחר ח'ליפה
שרון שטרית ששון. הוצאת רסלינג, 237 עמודים, 69 שקלים

כשמתה פדוא טוקאן, המשוררת הפלסטינית הגדולה, ב–2003, נצבט לבי. הכרתי אותה דרך חלקה הראשון של הביוגרפיה המצמיתה שלה, שתורגם לעברית בשם "דרך הררית", ולא דרך שיריה — שמאז ועד היום לא זכו להתפרסם כספר בעברית, ומעט מזעיר פזור פה ושם. שמה של טוקאן (ילידת 1917) הלך לפניה כבר ב–1968, עת נכבשה שכם, עיר הולדתה וחייה, וזכור ביקורו של משה דיין אצלה. בעקבות ביקור זה עשתה לה כמה חברים ישראלים, מיעל דיין דרך המשוררות דליה רביקוביץ ורחל פרחי. הביקור הזה היה אירוע שאין לו כבר זכות קיום: רקמת מערך הקשרים בין משוררים (ואף של מי שנתפשו כאויב!) לאנשי צבא נתפוררה לחלוטין, ומעמדם הסימבולי של משוררים בעיני העם היושב בציון ירד פלאים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ