שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הודאה בכישלון החלום הציוני של גרשם שלום

אפשר לתפוש את מפעלו כאזהרה לתנועה הציונית לגווניה מפני מליצות השפה המשיחית. פרק ראשון על ביוגרפיה של שלום מאת נועם זדוף

דוד אוחנה
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוד אוחנה

מברלין לירושלים ובחזרה — גרשם שלום בין ישראל וגרמניה, מאת נועם זדוף, הוצאת כרמל, 2015, 426 עמודים

>> לחצו כאן לקריאת הביקורת של ניצן ליבוביץ' על ספרו של זדוף

על ערגתו של חוקר הקבלה גרשם שלום לברלין הוויימארית של שנות נערותו למדתי מפיה של אלמנתו, פניה שלום. היה זה בסופו של ערב הפתיחה לכנס בין־לאומי שהיה ב-1992 באקדמיה הלאומית בירושלים, במלאות מאה שנה להולדתו של ולטר בנימין. ליווינו, רעייתי ואני, את פניה לביתה ברחוב אברבאנל 28, וכשהגענו לפתח ביתה החלה להפתעתנו במונולוג אישי, שבו סיפרה על יחסי הקירבה והאהבה האפלטונית בין שלום לבנימין. נחרתו אצלי מלותיה: "האהבה היחידה, לא העיקרית, היחידה, אתה שומע, של שלום בחייו היתה לבנימין". נותרנו המומים מגילוי הלב הפתאומי. קרוב לחצות, הוסיפה לספר על געגועיו לחברו משכבר הימים, ותיארה בפרוטרוט את כיסופיו למחוז ילדותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ