האם הפרדה היא הדרך היחידה לקדם אפליה מתקנת?

הספר "מסעות של תקווה" סוקר את המסלול הייחודי להכשרה להוראה של יוצאי אתיופיה. אבל נדמה שדווקא תקווה קשה למצוא בו

נירית בן ארי
נירית בן-ארי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נירית בן ארי
נירית בן-ארי

מסעות של תקווה: יוצאי אתיופיה בנתיבי חינוך, השכלה והצלחה
אסתר קלניצקי, שוש מלאת, 
נחום כהן. הוצאת מכון מופ"ת,
286 עמודים, לא צוין מחיר

לפני כמעט 20 שנה הגעתי לניו יורק מישראל בפעם הראשונה. כישורי האוריינות שלי באנגלית היו חורקים ולמרות זאת החלטתי להירשם ללימודי תואר ראשון. לאחר שנרשמתי, התבקשתי, כמו כל הסטודנטים, לעשות מבחנים באנגלית ובמתמטיקה. במתמטיקה לא היתה לי בעיה — רוב השאלות לא בחנו מעבר לידע בסיסי. בעקבות המבחן באנגלית, לעומת זאת, נשלחתי להשתתף בשיעורים משלימים לפני שהורשיתי להירשם לקורסי החובה באנגלית. כך ישבתי בכיתה עם סטודנטים מכל העולם, שכמוני אנגלית לא היתה שפת אמם, קראתי ספרים וכתבתי את חיבורי הראשונים באנגלית.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ