דרידה על פאול צלאן: מפגש בין הפילוסופיה לשירה

דרידה, שהואשם בחוסר בהירות, עוסק ב"שיבולת: לפאול צלאן" בתקשורת ודיאלוג, באופן שבו פוגש השיר של צלאן קוראים ושירים אחרים

שירה סתיו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שירה סתיו

שיבולת: לפאול צלאן
ז'אק דרידה. תירגמה מצרפתית: מיכל בן־נפתלי. סדרת "הצרפתים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 
105 עמודים, 64 שקלים

>> לחצו כאן לביקורת של דוד הדר על הספר "על הגרמטולוגיה" מאת דרידה

"שיבולת: לפאול צלאן", חיבורו המשפיע של ז'אק דרידה מ–1984, הוא נקודת מפגש לא מקרית בין הפילוסופיה לשירה. באיחור שערורייתי חיבור זה רואה אור בעברית, בתרגומה היפה והפיוטי של מיכל בן־נפתלי, שגם צירפה אחרית דבר מעוררת השראה. באוויר הפסגות הזה נפגשים שניים שכתיבתם ידועה בעיקר בסתימוּתה. אמנם, לכל אחד מהם סתימוּת שמקורה במאפיינים הפוכים לחלוטין: זו של צלאן נובעת בעיקר מן השתיקות ומן החללים הריקים הנפערים בין המלים המעטות שבשיריו, ואילו זו של דרידה מקורה דווקא בגודש וברושם המפותל, הפטפטני לעתים, של סגנונו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ