שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לעשות אהבה כדי לברוא את העולם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

כידוע לכל, שני הפסוקים הפותחים את המקרא הם אלו: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם — וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".

מתוך שגרת הקריאה נדמה שמעטים שמים לב למוזרותו של התיאור הזה. מעבר לתמיהה הראשונה המתבקשת, על כך שהתוהו, כפי שעולה מהפסוקים הללו, קָדַם לבריאת העולם והאל הוליד ממנו את העולם (ולא כפי שמקובל לחשוב שהבריאה היתה "יש מאין") — תמוהה עוד יותר תמונת "רוּחַ אֱלֹהִים" המרחפת לה על פני המים הקדמונים הללו. מי היא "רוח אלוהים" זאת? ומדוע שלח אותה האל לריחוף מוזר זה (תמונה המזכירה, דרך אגב, את סצינת היונה ששלח נח מאוחר יותר כדי לבדוק אם קלו מי המבול)?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ