הסופר הוא תבנית נוף הוריו |

תפישת העולם הספרותית של נורית גוברין

מעטים הם החוקרים שפעלו כמוה למען סופרים זנוחים ונידחים. על כרכים ה-ו של "קריאת הדורות", המכנס את יצירתה המחקרית של גוברין

יוסי פלס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי פלס

קריאת הדורות, ספרות עברית במעגליה, כרכים ה־ו, מאת נורית גוברין, הוצאת כרמל, 2015

לכתיבתה של נורית גוברין התוודעתי לראשונה בשנת 1969. בחוברת הכפולה, מס׳ 3-4, של כתב העת "הספרות" התפרסם מאמרה "משולם זלמן גולדבוים: משורר שנשכח" — חלק מעבודה מקפת, תלת־פרקית, שהקדישה גוברין לגולדבוים (1915-1836) וליצירתו (החיבור בשלמותו פורסם בכרך הראשון של "קריאת הדורות"). את שמעו של גולדבוים לא שמעתי קודם לכן. רק לאחר קריאת המאמר מצאתי כמה משיריו היפים באנתולוגיה "שירה עברית" שערך יצחק עוגן. אך מכיוון שהיתה בי פתיחות לשירת ה"השכלה" (בין היתר, בזכות לימודי הספרות בבית הספר היסודי, שם לימדו עדיין, בזמני, משירי יל"ג ומיכ"ל), עורר בי מאמרה של גוברין עניין רב ופתח לי צוהר לעולם שירי לא מוכר. המאמר גם היה לאחד הטקסטים המשפיעים בהתפתחותי כקורא, טקסטים שלימדו אותי מהי הערכה ספרותית שקולה, מהי קריאה אובייקטיבית, נטולת פניות, הנשמרת הן מהתלהבות יתרה והן מנקיעת־נפש מוגזמת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ