צְלִיל שִלְבּוּק עַצְלָן וְלַח וְחַם: השירה על פי חיים לנסקי

שירת לנסקי היא הפקה מוצארטית של מוסיקה, שבה לחומר הפיוטי ניתן מעמד עצמאי, המשחרר אותו לעתים מהתלות בתוכן. פרק שלישי

דן מירון
דן מירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן מירון
דן מירון

> לחצו כאן לפרק הראשון בסדרה

>> לחצו כאן לפרק השני בסדרה

גישתו הראשונית של חיים לנסקי אל השפה היתה חומרית, כמעט אפשר לומר "פרה־סמנטית". כלומר, הוא לא ראה בשפה קודם כל מערכת סימנים מוסכמים המאפשרת תקשורת, אלא דווקא מציבור חיוני של "חומר" פונטי מעורר ומגרה בתכונותיו ה"מישושיות" — במרקמיו, במשקלו, בקשיחותו ובצמיגותו, בדינמיות ה"מפעפעת" שבו, או בסטטיות שלו הנובעת מעצם חומריותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ