שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דן מירון
דן מירון

> לחצו כאן לפרק הראשון בסדרה

>> לחצו כאן לפרק השני בסדרה

>>> לחצו כאן לפרק השלישי בסדרה

תפקיד אדריכלי עצמאי מקביל לזה של המצלול ממלא בשיריו של חיים לנסקי המקצב. אין קורא שאינו חש בריתמיות העזה הפועמת והמפעימה של שירים אלה. זו נקלטת בחושינו עוד קודם שנקלט בנו "תוכן" השיר. לא במקרה הרבו העוסקים בפרוסודיה להשתמש בשירי לנסקי — כגון "לילות לילך", "ליל צמרמורת", "צל ברצי מי הבריכה" וכיוצא בהם — כדוגמאות מופת לשימוש וירטואוזי במשקלים הקלאסיים בעברית שנפרדה מההטעמה האשכנזית, וכן מנסוג־אחור ומשאר העזרים שהמשוררים הוותיקים יותר נאחזו בהם בניסיונותיהם להעתיק את המוסיקה של שירתם מן הטונאליות של דור ביאליק לזו של דורם של שלונסקי ואלתרמן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ