חיי היהודי מרגע יקיצתו 
ועד שיילך לישון

מטעמים מ"שולחן ערוך", היצירה העברית הגדולה הראשונה של העת החדשה העוסקת בהגדרת העצמי המודרני. טור חדש מאת יעקב צ. מאיר

יעקב צ.מאיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב צ.מאיר

"ובכן נתנה ראש ונשובה אל... ה'שולחן ערוך'?", כך שואל ביאליק באמצע מסתו הידועה "הלכה ואגדה". תשובתו היא כמובן "לא". "מי שיגלה בדברי פנים כאלה, סימן שלא הבין בהם כלום". השולחן ערוך נפסל על ידי ביאליק ככתובת ריאלית לשיבה. אך כדי להבין מדוע הועלתה האפשרות ומדוע נפסלה, יש לשוב אל תפישת ההלכה של ביאליק. ביאליק שר במסתו זו שיר הלל להלכה. ההלכה היא, בעיניו, "אמנות החיים", מ"נשמת האומה" חוצבה, את האומה היא מתארת ומכוחה היא קיימת. בספרות ההלכתית, לפי ביאליק, אפשר לראות את שרידיו של הלאום טרם חורבנו. אם אכן כה גדול כוחה של ההלכה, מדוע לא ניתנה ראש ונשובה אל השולחן ערוך? זאת משום, מטעים ביאליק, שלתנועת התחייה הלאומית נחוצה הלכה חדשה שתצא מתוך האגדה החדשה, שתהיינה הלכה ואגדה מתאימות לדור החדש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ