שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היום שאחרי קפה תמר

בית הקפה בפינת הרחובות שינקין ואחד העם, שנסגר השנה, היה תמונת מראה עגומה של הספרות הישראלית העכשווית: ספרות שולית שבשולית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

לשאלה הפשוטה כביכול "מה היה 'קפה תמר'?" אין תשובה פשוטה. מי שנהג לסור בשנים האחרונות אל פינת הרחובות שינקין ואחד העם בתל אביב והציץ אל תוך חללו של בית הקפה גילה תמונת מציאות עגומה למדי: כיסאות ריקים בחוץ ובפנים, ריהוט אנושי שגם מגזיני ה"רטרו" לא יאמצוהו בקלות, מודעוֹת שפג תוקפן לפני עשורים, עלונים, תצלומים וציורים המנציחים את חביבי המקום שהלכו לעולמם — וגזע עץ תמר מוקף אספלט, אדיש למתחולל סביבו, הולם להפליא את פני הלקוחות. על כל אלה השקיפה שרה שטרן, בעלת המקום שהלכה לעולמה בתחילת ספטמבר, זמן לא רב לאחר סגירת בית הקפה. הליכתה הכבדה ושערה הסגול היו, בלי ספק, הדגל שהתנוסס מעל לדוכסות אוטונומית זו בלבו של הרחוב התל אביבי. בימי שישי השתנתה התמונה. גם מי שלא נמנה עם יושביו הקבועים של המקום אך החשיב עצמו לתרבותן לא ויתר על גיחות שישי מחויבות המציאות אל הביבר הצבעוני, שהיה מצאצאיה האחרונים של שושלת לא ארוכה מדי של בתי קפה ספרותיים בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ