זעקת הגיבור הטרגי של המהפכה הרוסית

על המפגש בין ז'ורז' סימנון לטרוצקי באיסטנבול, ועל הספד מאופק ובכל זאת קורע לב, של טרוצקי לבנו, שמת אחרי ניתוח בפאריס ב-1938

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק לאור

טרוצקי על מות בנו — מלווה בריאיון שערך ז'ורז' סימנון עם טרוצקי, מאת לאון טרוצקי, תירגמו: רעיה ג'קסון וראובן מירן, עורך: ראובן מירן, הוצאת נהר, 2015, 
94 עמודים

"נפגשתי עם היטלר עשר פעמים, בקייזרהוף, כשהוא מתוח ועצבני — וכבר קנצלר — מנהל את מערכת הבחירות שלו; ראיתי את מוסוליני סוקר נמרצות את מצעדם של אלפי צעירים; וערב אחד, במונפרנס, זיהיתי את הסילואט של גנדי, בצללית לבנה, שחלפה על פני הבתים ובעקבותיה נשים צעירות פנאטיות". כך נפתח הצימוק שבספרון הזה, ראיון שערך ז'ורז' סימנון ב-1933 עם לב טרוצקי, המנהיג הגולה של המהפכה הרוסית, באי קטן ליד איסטנבול, ראיון בשביל "פארי־סואר". אחזור אל הראיון הזה אחר כך, אבל אני מודה שקראתי אותו לפני החיבור של טרוצקי.

תגיות: