מדוע הציור "ורוניקה" הוא מענה ל"מקור העולם" של קורבה

מקור העולם של יצחק ליבנה הוא פרגוד המסתיר את קודש הקודשים. בציוריו, בניגוד לקורבה, הדרגה הגבוהה ביותר של נוכחות היא ההעדר

יונתן הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יונתן הירשפלד

איני זוכר כבר איפה שמעתי את האמירה שהדבר המשותף לתינוק בן יומו ולאלוהים הוא הכפילות שבמצבם: מצד אחד, כל־יכולתם לברוא יש מאין — התינוק בבכיו את השד והאל בדיבור את העולם, ומצד שני, האין־אונות המוחלטת שלהם שהרי התינוק הוא חסר ישע והאל לא באמת קיים.

אם יש אמת באמירה הזאת הרי היא בכך שרק האימפוטנטי לחלוטין הוא אומניפוטנטי, רק הלא־כלום הוא הכל. על הרקע הזה אטען שציורו של ליבנה "ורוניקה", מ-1993, הוא טענה תיאולוגית: פניו האמיתיות של האל שהוטבעו במטפחתה של ורוניקה (ורה — אמת, איקון — דימוי) הוחסרו והותירו את הריק כמסמן של האבסולוטי, ואולי בכך מתחיל ציור זה אפילו להציג לפנינו הסבר לרומאן הגדול של הציור עם הדת.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ