ש"ד גויטיין וסיפורה של "התעודה הירושלמית"

על הרעיון שתהיה בחינת הסמכה לשפה העברית, שנכשל בין השאר בשל הקושי של הבחינות, ששיקפו את סדר יומה האידיאולוגי של האליטה בישראל

דוד גדג' ויאיר אור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד גדג' ויאיר אור

בשנת 1949 החלה האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם האיגוד העולמי לחינוך העברי בתפוצות, לקיים בחינה בעברית שהעוברים אותה בהצלחה זכו בתעודה שכונתה "התעודה הירושלמית". פרופ' שלמה דב גוֹיטיין, חוקר יהדות תימן והגניזה, היה מיוזמי הפרויקט ועמד בראשו בשנותיו הראשונות. פעילותו החינוכית של גויטיין החלה בפרנקפורט של ראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת. עם עלייתו לפלשתינה ב-1923 החל ללמד תנ"ך והיסטוריה בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1927 החל ללמד ולחקור באוניברסיטה העברית ובמקביל המשיך את מפעלו החינוכי העברי. בין השנים 1948-1938 שימש כמפקח חינוך ראשי מטעם ממשלת המנדט. יותר משלושים מפרסומיו של גויטיין עוסקים בהוראה ובחינוך. שני ספריו המוכרים ביותר בתחום החינוך הם "הוראת התנ"ך" ו"הוראת העברית", שיצאו בכמה מהדורות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ