הקשר בין חנוכה למרטיריות הנוצרית ולשאהידיות

חג החנוכה קשור בקשר בל יינתק לרעיון של קידוש השם, כלומר הקרבת החיים למען עיקרון דתי נעלה. מקור ההשראה היה בלי ספק אפלטון, שהצדיק את מותו של מורו הנערץ סוקרטס על מזבח עקרונותיו הפילוסופיים. בספר מקבים ד' מקבל העיקרון של הקרבת החיים למען הדת את מלוא ביטויו היהודי, ומשם קצרה הדרך למרטיריות הנוצרית ולשאהידיות

איתמר גרינולד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר גרינולד

עיקרו של החומר הספרותי־היסטורי הקדום המתעד את המאורעות שנקשרו לעיצובו של חג החנוכה מצוי בסדרת הספרים המכונים "ספרי המקבים" (כתיב אחר: "מכבים"), או "ספרי החשמונאים". יש בידינו ארבעה ספרים הכלולים בסדרה זו, כולם חוברו כנראה בתקופה שלפני חורבן בית שני או בסמוך לו. כל אחד מארבעת הספרים מכיל סיפר שונה המייצג מגמות שונות. כך נמצא שרק אחד מהם, מקבים ב' (פרק 10), מזכיר את החג שנחוג בשעתו בעת טיהור המקדש וחנוכת המזבח, וזאת מתוך קישור בינו לבין חג הסוכות שהיה החג האחרון שנחוג לפני שהמקדש נטמא בידי מי שמכונים היוונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ