נקודת המבט החילונית של מנחם ברינקר

שאלה יסודית שעולה מתוך הספר "הספרות העברית כספרות אירופית", היא שאלת המשמעות של קיום יהודי שאינו דתי, שאינו תלוי בדת או נגדה

דוד אוחנה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוד אוחנה

ספרו של מנחם ברינקר "הספרות העברית כספרות אירופית" הוא הספר הראשון הרואה אור בסדרה "פרשנות ותרבות — סדרה חדשה", בהוצאת כרמל. בערב עיון שנערך במכון ון ליר בירושלים לפני כחודשיים הרצו על הספר א"ב יהושע ועמוס עוז, וברינקר הגיב על דבריהם.

שאלה יסודית עולה מתוך הספר והיא שאלת המשמעות של קיום יהודי שאינו דתי, שאינו תלוי בדת או נגדה. ברינקר שואב את השראתו משני מקורות: המחשבה האקזיסטנציאלית המסיטה את הדיון ממטאפיסיקה לשאלות הקיום היהודי הממשי, וההבנה העמוקה שהחיים הממשיים מטופלים בצורה העמוקה ביותר במדיום הספרותי ולא במדיום הפילוסופי. הספרות העברית ממירה, לדעת ברינקר, את הפילוסופיה והתיאולוגיה מפני שהיא מספקת כלים שבאמצעותם בני אדם חיים וחושבים את קיומם הריאלי היהודי. עניין זה גם מסביר את משיכתו העמוקה של ברינקר לסופרים מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף חיים ברנר, ההופכים את שאלת הזיקה אל המורשת הדתית לשאלת הזיקה אל המורשת התרבותית־ספרותית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ