בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגילת אסתר כטרגדיה יוונית קלאסית

תרגום המקרא ליוונית, הידוע בשם תרגום השבעים, כלל תוספות שבהן התאים המתרגם את הטקסט למסגרת ספרותית שהושפעה מהתרבות של זמנו

תגובות

שלוש מאות השנים האחרונות של ימי בית שני (250-70 לספירה) מצטיינות ביצירה ספרותית עניפה ומגוונת. בעיקרה, ידועה יצירה זו בזיקתה לספרות המקראית ויש בה תוספות, שינויים והרחבות מעניינות ביחס למידע המצוי במקרא. רובה של יצירה ספרותית־דתית זו נכתב בארץ ישראל בעברית ובארמית, אך יש כתבים שחוברו בגולה, בעיקר בשפה היוונית. דוגמאות מובהקות לסוג זה של יצירה הם תרגומי המקרא לארמית וליוונית. מעמד של בכורה בין תרגומי המקרא ליוונית יש לזה המכונה "תרגום השבעים" (Septuaginta), שעיקרו חובר לאורך זמן בסוף ימי בית...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו