חיים באר
חיים באר

גם היום, למעלה מארבעים שנה לאחר שהרומאן "בחנותו של מר לובלין" ראה אור מתוך העיזבון, עדיין מרחפת מעליו עננה של אי בהירות שטרם התפוגגה. סיפוריהן של עשרות הדמויות המאכלסות את הפרקים הרבגוניים והססגוניים של הספר — יהודים וגרמנים, גברים ונשים, צעירים וזקנים, מכל שכבות החברה שהמספר פגש בימי שבתו בלייפציג בזמן מלחמת העולם הראשונה — אמנם כבשו את לב הקוראים, אבל לא נתנו מענה ברור לשאלה מה בסופו של דבר היתה אמורה להיות התימה המרכזית של חטיבת פרוזה זו אם מחברה היה זוכה להביאה לידי גמר. לשון אחר, מהו הציר המרכזי שעל גביו היו עתידים להתארגן ולהסתדר יחדיו הפרקים שעגנון פירסם בחייו, הפרקים שאמונה ירון, בתו, פירסמה מן העיזבון והפרקים הנותרים שלא זכו להיכתב עד היותם לחטיבת פרוזה לכידה אחת?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ