פרק שני ואחרון על יצירה יוצאת דופן בספרות העברית

הנובלה "ספר אור זרוע" של יעקב הורוביץ היתה מניפסט מודרני, שהדגיש את הסגנון האקספרסיוניסטי, המבוסס על החד־פעמי, הקיצוני והמזעזע

דן מירון
דן מירון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן מירון
דן מירון

> פרק ראשון: האיש שהיה מן המודרניסטים והחתרנים בסופרי דורו

המסר שהטמין יעקב הורוביץ ביצירתו החתרנית "ספר אור זרוע" לא הובן במלואו. הורוביץ מסר משהו ובד בבד הסתיר אותו מתחת לדו־שיחים המתנהלים בספר עם ספרות ישראל ועם ספרויות המערב והמזרח ומתחת למעטה הצבעוני של סיפורת התעודות הגנוזות שנתגלו כביכול. הוא שילב בסיפור פואמה של משורר צוּפי, אך לא הסביר לקורא כיצד בדיוק התגלגל חכם הדת והמשורר המוסלמי מן המאה הי"ב לסיפור התלאות של גירוש ספרד מן המאה הט"ו, שעליו נסבה עלילת "ספר אור זרוע". משום כך מותר לראות ב"ספר אור זרוע" מעין מאניפסט מודרניסטי באיתכסיא, מרד ספרותי בהיחבא. עם זאת, מתגלה המרד לעין כל מי שיבחן בדייקנות את ההיבטים העיקריים של סיפור המעשה הנפרש כאן לפניו, בעיקר ההיבטים הסגנוני, התימטי וההגותי.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ