"נפש בריאה בגוף בריא": המחלה כזעקה של הנפש

בספרה, מירב הראל מתארת את סיפורי המחלות שלה, ובקריאה כוללת מתקבלת תמונה מעוררת השראה של אשה אמיצה שלקחה את חייה בידיה

ננו שבתאי
ננו שבתאי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ננו שבתאי
ננו שבתאי

נפש בריאה בגוף בריא: 8 המפתחות לריפוי הגוף והנפש
מירב הראל. הוצאת פוקוס, 207 עמודים, 72 שקלים

יש כל כך הרבה ספרי בריאות, תזונה ורוחניות. חבל שאי אפשר לסמן על הטובים והמסייעים באמת כוכבית קטנה שאומרת: זה לא בולשיט. זה אשכרה יכול לעזור. או אולי כמו בעליסה בארץ הפלאות, פשוט: "תקרא אותי!"

כי אנחנו באמת מופצצים היום באינפורמציה על הנושאים האלה. ממליצים לנו לאכול לפי סוג הדם שלנו. או לצרוך רק מזון טרי. או רק מבושל. להיות טבעונים. בשר זה רצח, כמובן. אסור לתת יד לגריסת אפרוחים. ובטח לא לשתות חלב פרה, שהוא בעצם מוגלה של עטינים. אבל חייבים לצרוך חלבונים. ולאכול בעיקר ירוקים. ויטמינים טריים, אורגניים, טהורים. רצוי כאלה שגודלו ללא ניצול עובדים זרים. יש הגורסים שהכי נכון דווקא להיות פליאוליתיים. לחזור למקור: לאכול כמו האדם הקדמון, לצוד בשר אדום בסופרמרקט וללקט באגף הפיצוחים. אגוזים, קטניות וגרגירים. דיקור סיני יכול גם הוא לחולל פלאים. יש גם יפני, אם אתם לא יודעים. אבל בעצם יש מחקרים שמוכיחים שמה שעובד במחטים הללו, זה בעיקר אפקט הפלסבו. לא שזה רע, אבל... מה זה בכלל צ'אקרות או מרידיאנים? הרי בכלל לא רואים אותם. אבל אולי מיליארד סינים לא טועים. או שכן. זה באמת לא ברור, אבל ברור שכדאי לתרגל יוגה, או לעשות הילינג, או לשתות פרחי באך. או סתם לשמוע באך, להירגע ולנשום. הנשימה היא מאוד חשובה. שכחנו לנשום. מומלץ לתרגל מדיטציית נשימות. או לשחות. ואם כבר מים, למה לא לטפל בעצמנו בווטסו. יש מקום נהדר בבית זית, אומרים. וכדאי, בעיקר בעונות מעבר, לנקות את המעיים דרך צום מיצים. או חוקן מים מזוקקים. או חוקן קפה. אבל זה מאוד פולשני בעצם, ואפילו מסוכן, אומרים. אז אולי רק ללעוס סיבים ולשתות הרבה מים. אבל בעצם, המים מורעלים. או מופלרים. והילדים היום לא לומדים. כולם סובלים מבעיות קשב וריכוז. אז ריטלין. הנה, יש פה כתבה: "מה עושים כשהילד מסרב לבלוע כדורים?" אבל למה שהילד יבלע כדורים, בעצם? מי זה שרוצה שכולנו נבלע כדורים? חברת התרופות, נכון. בעלי המניות. קופות החולים. הרופאים העסוקים. אלה שקורסים ממשמרות לא אנושיות בבתי החולים. שקובעים תורים מקבילים. אלה שמתייחסים לגוף שלנו כמו אל פאזל שמורכב ממיליון אברים וחלקיקים, ואף פעם לא מתייחסים לשלם, לגוף השלם, לנפש השלמה מאחוריו, מתעלמים מהחיבור ביניהם, לא מתעניינים בנסיבות המחלה, בהיבטים הנפשיים, האישיים. הם בעצמם קורסים. מסכנים. וכולנו בתוך מטריקס גדול מלא סתירות ואינטרסים. ובכלל, כל הטיפולים האלטרנטיביים כל כך יקרים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ