דן מירון וא"ב יהושע מתווכחים על קפקא

הקורא בספרו של מירון, "החיה בבית הכנסת", הדן ביהודיותו של פרנץ קפקא, ייתקל בדיון חשוב לא פחות על האוטוביוגרפיוּת של היצירה הספרותית

ניצה בן־דב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניצה בן־דב

החיה בבית הכנסת: היבטים ביהודיות של פרנץ קפקא, מאת דן מירון, הוצאת אפיק, 2016, 220 עמודים

באוקטובר 2012 נשאתי הרצאה על יחסי סופר־מבקר בישראל באוניברסיטת דושישה בקיוטו. בשולי הרצאתי סיפרתי על היחס האמביוולנטי שגילה א"ב יהושע לכך שכללתי את הרומאן שלו "חסד ספרדי" בספרי "חיים כתובים", העוסק באוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות. מצד אחד הוא שמח על הכללתו של הרומאן בספר העוסק ברומאנים כמו "חבלים" של חיים באר ו"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, ומצד שני היה סבור שספרו אינו אוטוביוגרפי: "הגיבור אמנם אמן אבל אינו סופר אלא במאי קולנוע, ושמו אינו כשמי, מה עוד שהוא מוקף אמני קולנוע נוספים — תסריטאי, צלם, שחקנית — כלומר, חילקתי את עצמי ביניהם", הסביר. בו־בזמן הוא הסגיר את הממד האוטוביוגרפי הברור של הרומאן, ולבסוף הוסיף שמן הראוי שאפרסם הרצאה זו, שהיתה בעיקר מסה על עצמי ונגעה בעקיפין גם בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ