קרית ארבע של הגליל

אלוף הפיקוד לחץ, בן־גוריון התלהב ובג"ץ אישר את הפקעת האדמות: כך נולדה נצרת עילית כדי לפתור את הבעיה הביטחונית שמהווה נצרת ולייהד את הגליל

אהוד עין־גיל
אהוד עין-גיל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אהוד עין־גיל
אהוד עין-גיל

בין ייהוד לאיבוד הגליל: המקרה של נצרת עילית בשנים 2016–1956
ניקולא יוזגוף־אורבך וארנון סופר. הוצאת קתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 75 עמודים

מחברי הספר הקצר הזה הגיעו למסקנה המרעישה, שמגמת הנטישה של יהודים מנצרת עילית והכניסה של ערבים במקומם תביא לכך שעד שנת 2030, ואולי אף קודם לכן, יגורו בה ערבים בלבד. לא זו אף זו, סיפורה של העיר כפי שהוא מובא בספרם הוא לדעתם גם סיפורה של הפריפריה (היהודית) בישראל, והוא חושף אמת הסמויה מעיניו של הציבור: "מה שנותר ליהודים בישראל הוא המרחב המשתרע בין חדרה לגדרה". אלא שמסקנות מרחיקות לכת אלו אינן בהכרח תוצאה של התיאור והניתוח שקדמו להן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ