"ארץ אוכלת": מה עורר את התיאבון הישראלי

יחיל צבן מנתח את ישראל האוכלת עד להתפקע, את האובססיה לאוכל, למסעדות יוקרה, לחריף ולצמחונות, ואת כל יחסי הכוח שמזילים ריר ביניהם ומאחוריהם

יונית נעמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונית נעמן

ארץ אוכלת
יחיל צבן. הוצאת אפיק, 303 עמודים, 89 שקלים

בימים שבכל מסעדה הקשובה לרוח הזמן יוכל הסועד התמים למצוא בתפריט מנות נוסח שחלות עגבנייה מתבוססות בשמן זית, ובכל ערוץ טלוויזיה מרכזי או נידח אפשר לצפות בתחרות "שף נולד" או בתוכניות אוכל המשודרות לעייפה בזו אחר זו, מתגנבת ללב ההבנה שמרכז הכובד של עם הסגולה נדד מארון הספרים לכיוון הקולינרי ושישראל ויושביה מחשיבים את עצמם ללא פחות מאימפריה של מזונאות. מילא אימפריה, אבל לפני עשור או קצת יותר, מנת "עוּבָּרֵי חצילים מפרפרים בטחינה מאבן ריחיים חברונית הרכובה על צווארו של שור בן תשחורת" לא היתה חוצה את דל השפתיים, לא כל שכן את סף התודעה, ואילו היום קשקושים כגון דא ברמות פיוט משתנות נישאים בפריים טיים ואין מניד עפעף.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ