בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפעוטות האלה נעשו קנאים לשפה העברית

צביה ולדן וציפורה שחורי־רובין משיבות לגננת העברית את כבודה האבוד. בספרן, תולדותיו של גן הילדים העברי שזורות בסיפור הפצתה של השפה העברית כשפת דיבור

6תגובות

לא מִבֶּטֶן אלא מִגַּן: תרומת גן הילדים והגננות להתחדשות העברית כשפת אם, תרנ"ט-תרצ"ו, מאת צביה ולדן וציפורה שחורי־רובין, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2018, 368 עמודים בחודש אדר שנת תר"ץ (1930) כתב זאב סמילנסקי ב"הפועל הצעיר" על ילדי הגנים העבריים בארץ: "הפעוטות האלה נעשו קנאים לשפה העברית, ובחזרם הביתה היו ממשיכים את המלולים והזמירות, שקלטו בגן, עד כי לפרקים היו מכריחים גם את הוריהם לדבר אתם עברית. פטפוט תינוקות הגן היה משפיע על האבות שלא ידעו עברית, להתאמץ להבין תוכן השיחות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו