דיוקנה של יפת־נפש

מבחר מתוך מאות הרשימות והמאמרים שפירסמה המשוררת דליה רביקוביץ החל בשנות השישים המוקדמות של המאה שעברה ועד לתחילת שנות האלפיים בעיתונים ובכתבי עת מגלה את קולה האירוני והסרקסטי לצד אמפתיה לסבל הזולת

אבי כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי כץ

הזהב ותפוח האדמה, רשימות ומאמרים, מאת דליה רביקוביץ, עורך גדעון טיקוצקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018, 432 עמודים

"מה כבר עשיתי?
אני שנים לא עשיתי כלום.
אני רק הסתכלתי בחלון."

כך נפתח השיר "החלון", שהמשכו ובעיקר סופו מהפך במידה רבה את ציפיית הקורא מראשיתו המצטנעת: "היה זה חלון גדול די הצורך. / כל מה שיש בו צורך / ראיתי בחלון". בקובץ הרשימות והמאמרים שפירסמה דליה רביקוביץ בעיתונות היוצא לאור עתה נגלה במפתיע, גם למי ששיריה של רביקוביץ נהפכו כמעט לחלק בלתי נפרד מפס הקול הפנימי־הפרטי שלו, כי הצוהר שהיא פתחה ל"עולם" הוא רחב ומגוון לאין שיעור. לצד ההפלגות אל מחוזות הדמיון, אל ארץ מבוא השמש, נהרות אמנה ופרפר, זנזיבר והונג קונג ואפילו אל עיר בירתם של הלווייתנים, מתברר כי החל בשנות השישים המוקדמות של המאה שעברה ועד לתחילת שנות האלפיים פירסמה רביקוביץ מאות רבות של רשימות בעיתונים ובכתבי עת, החל מביקורות שוטפות של רדיו וטלוויזיה ועד פובלציסטיקה המגיבה ומנתחת באיזמל חד ומרחיק ראות (לפרקים) אירועים מרכזיים ותופעות חברתיות ותרבותיות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ