בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפואמה של טשרניחובסקי שהשיבה לקורבנות העבר את קולם שאבד

בפואמת הנקם "ברוך ממגנצה" בישר שאול טשרניחובסקי את התפישה, המתפתחת כיום, כי שימור הזיכרון של פשעים נגד האנושות דורש את עדותם של יחידים

תגובות

בשנת 1896, שמונה־מאות שנה אחרי הפוגרום שנערך ביהודי עמק הריין בעת מסע הצלב הראשון ב-1096, החל שאול טשרניחובסקי בכתיבת הפואמה "ברוך ממגנצה", בגוף ראשון יחיד ("אני האיש, אני האב"), וכך נתן קול ללמעלה מאלף הקורבנות שגבו אותן פרעות. אין זה שהאירועים הידועים כגזירות תתנ"ו נשכחו. הם מוזכרים בקינות ובסליחות ותועדו לפרטיהם בכרוניקות נוצריות ויהודיות. למשל, אלברט מאאכן, מתעדו של מסע הצלב הראשון, תהה אם בשל משפט האלוהים או שמא בשל סטייה ממנו קמו פורעים בדרכם אל ארץ הקודש וטבחו ביהודי שפייר, וורמס ומיינץ...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו