השקט המוחלט של הקריאה, שאיננו מוות

שוב ושוב חוזרת רונית מטלון ברשימותיה אל דימוי הילדה הקוראת בעליית הגג, אותה טריטוריה מאובקת, מסוכנת למחצה, הנמצאת בה בעת בתוך הבית ומחוץ לו, מעליו, ואליה אפשר לסגת כדי להתכנס בקריאה ולכונן עולם פנימי "המסרב להפרעה של היסוד החברתי"

ארז שוייצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארז שוייצר

עד ארגיעה, מסות, מאת רונית מטלון, עורכים: מיכל בן־נפתלי ומיכאל גלוזמן, הוצאת אפיק, 2018, 244 עמודים

הנה כך, מתוך הצבעה על רגע אחד בסיפור אחד של יהושע קנז, רונית מטלון מצליחה לומר משהו מכריע על הקיום ועל כוחה של ספרות גדולה להאיר אותו. "התיק השחור" — מה יש באותו תיק המעניק לסיפור את שמו? איש אינו יודע. לא האב המפקיד אותו לרגע בידי בנו, ולא הבן, ולא עוברי האורח שאחד מהם אולי יחטוף אותו וייעלם, וגם, ובעיקר, לא יודע זאת המספר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ