בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמחת תורה

מה לתורה ולשמחה זו ששמחים בה בשמחת תורה

אין כל ודאות בדבר קדמוניות המנהג המרכזי הקשור לשמחת תורה, סיום המחזור השנתי של הקריאה השבועית בתורה, מה גם שבארץ ישראל נהגו לסיים את קריאת חמשת ספרי התורה אחת לשלוש שנים ומחצה בערך ולא בתאריך הקשור לחג הסוכות. מכל מקום, החג קיבל משמעות מיסטית בחסידות ונהפך לאחד מהחגים מסוג חנוכה ופורים שנוצרו בגולה והניכרים במנהגי השמחה שבהם

תגובות

מנהגים שונים, חלקם עממיים, נקשרו בחג הנקרא "שמחת תורה", הנחוג בסוף חג הסוכות ובצמוד לו. רבות נכתב עליו ועל מנהגיו, אך ברוב המקרים נדונו עניינים העולים בתיעוד המאוחר של חג זה ובמנהגיו החדשים יחסית. דברינו כאן יעסקו בנושאים שבחלקם אינם נדונים בשיגרת העיסוק בחג זה, במהותו ובתולדותיו. בפתח הדברים ראוי לציין ש"שמחת תורה" כחג העומד ברשות עצמו בלוח השנה אינו נזכר לא במקרא ולא במקורות חז"ל. למעשה, שמו של החג הוא כינוי ליום טוב שני של גלויות של "שמיני עצרת". על פי האמור בספר ויקרא, "עצרת" או "שמיני...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו