שמחת תורה

מה לתורה ולשמחה זו ששמחים בה בשמחת תורה

אין כל ודאות בדבר קדמוניות המנהג המרכזי הקשור לשמחת תורה, סיום המחזור השנתי של הקריאה השבועית בתורה, מה גם שבארץ ישראל נהגו לסיים את קריאת חמשת ספרי התורה אחת לשלוש שנים ומחצה בערך ולא בתאריך הקשור לחג הסוכות. מכל מקום, החג קיבל משמעות מיסטית בחסידות ונהפך לאחד מהחגים מסוג חנוכה ופורים שנוצרו בגולה והניכרים במנהגי השמחה שבהם

איתמר גרינולד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר גרינולד

מנהגים שונים, חלקם עממיים, נקשרו בחג הנקרא "שמחת תורה", הנחוג בסוף חג הסוכות ובצמוד לו. רבות נכתב עליו ועל מנהגיו, אך ברוב המקרים נדונו עניינים העולים בתיעוד המאוחר של חג זה ובמנהגיו החדשים יחסית. דברינו כאן יעסקו בנושאים שבחלקם אינם נדונים בשיגרת העיסוק בחג זה, במהותו ובתולדותיו.

בפתח הדברים ראוי לציין ש"שמחת תורה" כחג העומד ברשות עצמו בלוח השנה אינו נזכר לא במקרא ולא במקורות חז"ל. למעשה, שמו של החג הוא כינוי ליום טוב שני של גלויות של "שמיני עצרת". על פי האמור בספר ויקרא, "עצרת" או "שמיני עצרת" היא היום השמיני שמסיים את חג הסוכות: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'... שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (כ"ג ל"ד-ל"ו).

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ