בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני

לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור היה צריך לספק לתושבי יהודה, החל מימי מנשה, גירסה מפוארת על עברה של הממלכה. כך נרקם הרעיון לדמיין ממלכה פיקטיבית שלמרבה ההפתעה לא דאגו להעניק לה שם. הומצאו סיפורים על ימים רחוקים שאין איש יכול לזוכרם, בהם שלטו מלכים גדולים בירושלים על שטחן של שתי הממלכות יחד, שהיו פעם ממלכה אחת, חזקה ומפוארת, ועתה, בימי מלכותו של מנשה, יש להחזיר עטרה ליושנה ולראות בממלכת ישראל לשעבר חלק מיהודה

93תגובות

בציבור הרחב מייחסים לארכיאולוגיה יכולת להכריע חד משמעית בדבר אמיתותו של סיפור מקראי. ציפייה זו שגויה. לאירועים רבים אין זכר ארכיאולוגי ואין אנו מפקפקים בקיומם. לעומת זאת, אתרים ארכיאולוגיים מרשימים נותרים בעינינו כחידה ללא פשר. אי לכך, הוויכוח בין ארכיאולוגים בדבר קיומה או אי קיומה של מה שמכונה "הממלכה המאוחדת" לא ייפתר בוויכוח על תיארוך ממצאים ארכיאולוגיים. להערכתי, הפיתרון מצוי בקריאה ביקורתית של הטקסט המקראי וניתוחו באמצעות הישגי המחקר הפילולוגי, האפיגרפי וחקר הסוגות הספרותיות. הניתוח...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו