תגובה

אין מנוס מלהתעמת עם ליבוביץ

תמיהה על רשימתו של אדמיאל קוסמן וסיפור קצר לקינוח

נתנאל ליבוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים67
נתנאל ליבוביץ

תמונת סבי על מפתן דלתי בבוקר יום ו' עוררה בי נוסטלגיה, והכותרת הבטיחה חוויה מרתקת. מה רבה אכזבתי כשנוכחתי שאדמיאל קוסמן ("תרבות וספרות", 19.10) עשה עוול למושג פולמוס.

ההיגד המעניין ביותר בדבריו היה הקביעה הסטטיסטית ש"בספרות העולמית כמעט אין התייחסות לליבוביץ", שכן באמירתו שהתיאולוגיה הליבוביציאנית אינה מוכרת מחוץ לקהילה היהודית טמונה ההכרה שבקהילה היהודית היא נוכחת. אדם בהחלט יכול להימנע מעיסוק בהגות, בייחוד בכל הקשור לעניינים שהונחלו לו במסורת. אך ברגע שהיהודי החילוני הדתי או החרדי בוחר להגות בהרגליו האמוניים והדתיים אין לו מנוס מלהתעמת עם משנתו של ליבוביץ. כמעט לא ניתן לנסח עמדה בנושאים אלו בלי לבחון אותה, לחיוב או לשלילה, אל מול הגותו הפרושה לאורך ולרוחב ומנוסחת בבהירות ובחדות. דווקא ספריו בנושאים אלו נמצאים עשרות שנים בחנויות, כמעט בכל בית כנסת תמצאם הן במדפים הן בחיק המתפללים. לכל אורך שהותי בישיבות שונות, אף באלו המקושרות לימין הקיצוני, וגם אלו הקרובות לציבור החרדי, ואין צריך לומר אלו המכונות ליברליות (או בשמם המדויק יותר, הימין הקיצוני המתון), ההגות הדתית של ליבוביץ מוזכרת תכופות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ