בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עכשיו אני חושב שקפקא אומר לי בעצמו: "די עשית"

מוזר ונפתל היה גורל ארכיונו האישי של הסופר מקס ברוד. בניגוד לאינטלקטואלים רבים ניצולי הנאצים הספיק ברוד להעביר לארץ באופן מסודר את הארכיון במלואו, שכלל כתבי יד נדירים של קפקא והתכתבויותיו עמו והפקידם בכספות בתל אביב ובשווייץ. אחרי מותו החלו יורשיו לפזר את הארכיון. מנגד החלה הספרייה הלאומית בירושלים בניסיון להציל פרק חשוב זה בתולדות הספרות העולמית והיהודית. בימים אלה הסתיים מבצע ההצלה

5תגובות

כאשר יוצרי ספרות, אמנות והוגי דעות נאלצו לברוח מגרמניה הנאצית ב-1933, ויותר מאוחר מאוסטריה וארצות אחרות, לא נותר להם זמן על פי רוב לארגן את ארכיוניהם האישיים בצורה מסודרת או אפילו להעבירם למדינה אחרת. הנדידה בין ערים וארצות, בריחה ברגע האחרון (אם הדבר התאפשר בכלל) וצמצום אורח החיים למינימום האפשרי היו התנאים העוינים ביותר להצטברות חומרים שניתן לכלול בארכיון אישי: תעודות, התכתבויות, כתבי יד וטיוטות בשלבים שונים. הדבר נכון גם לספריות האישיות של היוצרים. תולדות חייהם של יוצרים יהודים שברחו מהמשטר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו