השם היהודי הוא סוד

קטע מעזבונו של ההוגה היהודי־הגרמני שהתאבד ב-1940 והרואה אור לראשונה בתרגום עברי. תירגמה מגרמנית טלי קונס

ולטר בנימין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ולטר בנימין

החידה נוצרת במקום שבו מתעוררת כוונה מפורשת לקרב חפץ או מאורע כלשהם שנדמה כי אינם טומנים בחוּבּם דבר, לא כל שכן דבר־מה מיוחד, אל ספֵירת המשמעות הסמלית. מאחר שהסוד מצוי בלבו של הסמל, ננסה לחלץ מאותו חפץ או מאותו מאורע את צדו "צופן הסוד". אבל הניסיון הזה — אם ייעשה על אובייקטים "יומיומיים" במובן הצר — נידון לא להשיג את מטרתו לעולם. כאשר ננסה ללכוד את צדם הצופן סוד של הדברים בעזרת ייצוג, שיחסו אל אותו צד סודי הוא כיחסה של החידה לפתרונה, מראית העין של הסוד לא תופר רק כל עוד הפתרון טרם נמצא. במלים אחרות: מאחר שהפתרון לחידה קיים באופן אובייקטיבי, מראית העין הזאת היא סובייקטיבית בלבד. אובייקטיבית היא רק הכוונה החותרת אל הסוד, אותה מהות נטולת פתרון השוכנת בַּחפץ או במאורע, והכוונה הזאת נוחלת אכזבה לבסוף. ואף על פי כן, היא אינה נוחלת אכזבה מוחלטת, מאחר שלמראית העין הסובייקטיבית של הסוד הרי יש בכל זאת יסוד אובייקטיבי. יסוד זה אינו טמון בכך שהעצם או המאורע הם עצמם סוד, אלא בכך שהם, כמו כל דבר שקיים, נוטלים חלק בסוד, חלק שבענייני היומיום אינו יכול לעולם להתקיים באופן בלתי תלוי. חלק זה תמיד כבול: בחידה הוא כבול לפתרון — במלה הוא כבול למשמעות. שכן דווקא בתור מלה כל מה שקיים נכנס במצב הסוד בזכות הכוח הסמלי של המלה, ולפיכך "מלת החידה" (Rätselwort) ניחנת בכפל משמעות מכונן עבור מהות החידה כולה: מלה זו אינה רק הפתרון (Lösung) של הסוד, במובן של ביטולו, אלא גם כוונה, [כלומר] היא בה בעת גם התנאי המקדים לו, הבסיס שלו וה"גאולה" (Erlösung) של הכוונה הנסתרת החותרת אל חוסר הפתרון שבו. וזאת מאחר שבמלה, שכשלעצמה היא כבר "מלת חידה", טמון גרעין סמלי, המייסד את מה שמעבר (jenseits) לנמסר בו, סמל למה שאינו בר־מסירה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ