100 שנה לסיום מלחמת העולם ה-I

כולנו משתייכים לכנופיית מרצחים

מלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה ב-11 בנובמבר לפני מאה שנה, חיזקה את זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בדעתו שהמלחמה אינה מעירה דחפים אלימים אלא רק מסירה את מעטה התרבות הדקיק ומעמידה אותנו אל מול הפרימיטיבי שבתוך כל אחד מאתנו

גדעון לב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גדעון לב

ביום שני 11 בנובמבר 1918, בשעה 11:00, נחתם בקרון הרכבת שחנה ביער קומפיין בצרפת הסכם שביתת הנשק שסימן את סיום מלחמת העולם הראשונה. זו היתה המלחמה עליה נאמר ש"תסיים את כל המלחמות". באותו רגע נדמה היה כי אכן כך יהיה.

כאלף קילומטרים משם, בברגגאסה 19 בווינה, ישב יהודי נטול־אל וחיוך מריר על שפתיו. זיגמונד פרויד הבין זה מכבר כי הציביליזציה כולה אינה אלא מעשה תחרים עדין שרוקמים בשקדנות דורות על גבי דורות מתוך ניסיון מכמיר לב לכסות את התהומות העמוקים, האפלים, של הנפש. פרויד זכה ללעג, ביקורת והשמצה, שכן בקפדנות ושיטתיות חקר את הקרעים באותה רקמה — חלומות, בדיחות, פליטות, פרצי פראות פתאומיים. המלחמה הגדולה היתה קרע רחב מספיק כדי לאשר את תובנותיו.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ