אני ערבי ויהודי בעת ובעונה אחת

אליהו ששון היה הבכיר בין בני יהדות המזרח שעבדו לצד ההנהגה האשכנזית של ההסתדרות הציונית ולא חדל להתריע על כישלונה להבין לעומק את הפוליטיקה הערבית. עם מינויו ל"שר הספרדי" בממשלת ישראל ב-1961 הגדיר את הפער העדתי בישראל כ"מחלה ממאירה" והזהיר כי מפא"י תשלם בעתיד מחיר כבד על הפגיעה המתמשכת בבני עדות המזרח

איתמר רבינוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
איתמר רבינוביץ'

דמותו של אליהו, אליאס, ששון נצרבה בתודעה ובזיכרון הישראלי כדיפלומט שנודע בדיווחיו הפרטניים ("עשית, דיווחת, עשית") וכמי שמונה על ידי דוד בן גוריון ב-1961 להחליף את בכור שטרית כשר הספרדי הייצוגי בממשלת ישראל. מאוחר יותר, עם פתיחת ארכיוני המחלקה המדינית של הסוכנות ומשרד החוץ, גילו החוקרים דמות מורכבת ומרתקת שעסקה במשך כמה עשורים בניסיון לגשר בין התנועות הלאומיות הערבית והפלסטינית לבין התנועה הציונית ומדינת ישראל. עתה פירסם ד"ר ירון רן את עבודת הדוקטורט שלו העוסקת בחלק ממסכת חייו של ששון והטיל אור חדש הן על ששון האיש והן על כמה מהסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הישראלי.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ