ואולי סיבת כל הקטסטרופות הגדולות של המאה העשרים היא דיכוי מיני

בשנת עלייתו של היטלר לשלטון הסביר פסיכיאטר וינאי צעיר ושמו וילהלם רייך את סוד הצלחת הנאציזם

אביהו זכאי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אביהו זכאי

בין הספרים הרבים על הנאציזם והפשיזם שנכתבו על ידי גולים מגרמניה הנאצית יש סוגה חשובה ביותר: פרשנויות פסיכולוגיות של התופעה הנאצית. הספרים הנמנים על סוגה זו הם "מנוס מחופש" (1941) מאת אריך פרום, "מקליגארי להיטלר: היסטוריה פסיכולוגית של הסרטים הגרמניים" (1947) מאת זיגפריד קרקאואר, ו"פסיכולוגיית מעמקים ומוסר חדש" (1949) מאת אריך נוימן. אליהם צריך להוסיף את ספרו של וילהלם רייך "פסיכולוגיית ההמונים של הפשיזם" (1933), שהיה הניסיון הראשון להציע הסבר פסיכולוגי לתופעה הנאצית כחלק מהותי מן "הקטסטרופה החברתית של המאה העשרים", כדברי רייך. עוד לפני שפרום מיזג בין פסיכולוגיה למרקסיזם ב"מנוס מחופש" ועוד קודם שאריק אריקסון הציע ניתוח פסיכולוגי של היטלר בספרו "ילדות וחברה" (1950), רייך עשה זאת ב"פסיכולוגיית ההמונים של הפשיזם".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ