האם כתובת השילוח היא זיוף?

יש מקום לחשוד שנקבת השילוח נחצבה לא בימי חזקיהו אלא בימי מנשה ממשיכו, והכתובת שנמצאה היא העתק של כתובת מלכותית שבמקורה עמדה במקום בולט יותר ופיארה את המלך מנשה

יגאל בן נון
יגאל בן נון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יגאל בן נון
יגאל בן נון

מפעל הידרו־טכני אדיר כחציבת נקבת השילוח שימש עילה למלכים להתפאר בו בכתובות הנצחה חקוקות על מצבות גלויות לעין המהללות את המלך כבנאי הדואג לעמו. לא כך המצב לגבי כתובת השילוח, שנמצאה רחוקה מן העין בנקבה חשוכה. נוסח הכתובת ומיקומה מעוררים שאלות קשות באשר למקוריותה. במאמר זה אציע פתרון אפשרי לתעלומה.

אתר הנקבה נחפר בידי ארכיאולוגים כבר בשנת 1838, אך לקח כ-42 שנה עד שגילו את הכתובת שהיתה מוסתרת בו עד 1880. הכתובת העברית נחקקה על דופן סלע מוחלק בנקבה, במרחק של כעשרים מטרים מפתחה. בזמן שנעקרה מהקיר ב-1890 היא נשברה לשישה חלקים, אך נעשו ממנה העתקי גבס ומהם שוחזרה הכתובת. הכתובת המקורית נמצאת עד היום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. להלן פירושה של הכתובת בת שש השורות: "תמה הנקבה. וזה היה דבר הנקבה: בעוד החוצבים מניפים את הגרזן אלה לקראת אלה, וכשנשארו רק שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש קורא אל רעו מקבוצה לקבוצה, כי היתה זדה בסלע מימין ומשמאל. וביום שבו הושלמה הנקבה, הכו החוצבים איש לקראת רעו, גרזן לקראת גרזן. ויזרמו המים מן המוצא אל הבריכה לאורך 1,200 אמה, ו-100 אמה היה עומק הסלע מפני השטח מעל ראש החוצבים".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ