במקום מטען רוחני — פינוק של בננ'לה וקיטש לאומי

עם תום שנת הלימודים — דברים מפי סבי, המורה ברוך קורצווייל

ברי דנינו - צרובה
ברי דנינו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ברי דנינו - צרובה
ברי דנינו

לקראת תום שנת הלימודים בבתי הספר חשבתי להביא כמה ציטוטים ורעיונות בענייני חינוך מפי סבי, ברוך קורצווייל, שהשנה ימלאו 47 שנים למותו. קורצווייל היה מוכר בזכות כתביו ומחקריו שעסקו בביקורת ספרות ותרבות, אולם בתחילת דרכו בארץ עסק בעיקר בהוראה בבתי ספר תיכוניים: הוא גר בחיפה, שם לימד כ-15 שנים ב"חוגים" וב"ריאלי". תלמידיו בתיכון ואחר כך באוניברסיטה יודעים לספר על מורה לא שיגרתי. המשוררת דליה רביקוביץ סיפרה: "דווקא הוא העני שבמורים היה הנדיב שבהם. במלחמת השחרור, כאשר בחלקים אחדים של חיפה התנהלו קרבות, היו תלמידים משכונת נשר שלא יכלו לחזור הביתה ונשארו בחצר בית הספר. קורצווייל שגר בדירת חדר אחד עם אשתו, בתו הפעוטה ואמו, היה היחיד שאסף את הפליטים לביתו" (הדברים הובאו במאמר של שמואל אבנרי, "קורצווייל ורביקוביץ: תהום אל תהום", "הארץ", 29.9.05).

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ