מדרש של יום | ט"ו באב, חג נישואי החטיפה

המקור המעיד על יום טוב שנחגג בט"ו באב‌ מצוי במסורת מאוחרת, שיש מי שאף פיקפק באותנטיות שלה, מפי רבן שמעון בן גמליאל: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים", והוא מתאר כיצד נערכו אז בכרמים "מחולות השידוכים": "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת [מחוללות] בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת [כנראה שָׁרוֹת]: בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ" (תענית ד' ח').