כשאני שבה וקוראת את היידגר היום, חלק ממני אומר "איזה שטויות" והחלק האחר מוקסם

ספרה של שרה בייקוול "בבית הקפה האקזיסטנציאלי" הוא הזמנה לפגישה דמיונית באחד מבתי הקפה של סן ז'רמן בפאריס בחברת ההוגים החשובים שריגשו אותנו בנעורינו, אלבר קאמי, סארטר, סימון דה בובואר ומרלו־פונטי, ולשוחח עמם על חירות ואקטיביזם פוליטי, על זהות, יישות ומטרה

רות אלמוג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות אלמוג

בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי — חירות, יישות וקוקטייל־מישמש, מאת שרה בייקוול, תירגמה מאנגלית: עתליה זילבר, הוצאת עם עובד, ספריית אופקים, 2019, 414 עמודים

דווקא בזמן שהתחלתי ללמוד קורס בפילוסופיה של המדע, כדי לרענן את זיכרוני ולהפעיל את מוחי הזקן, נפל לידי ספרה היפה והקריא של שרה בייקוול על האקזיסטנציאליזם והפנומנולוגיה, כיוון פילוסופי שדחיתי מעל פני אי אז בחיי מסיבות פילוסופיות. אבל אני שמחה שהיא הזמינה אותי אל בית הקפה האקזיסטנציאליסטי. נהניתי מאוד לשבת אתה בחברת ההוגים החשובים שנפגשו בו ולשוחח עמם על חירות ואקטיביזם פוליטי, על זהות, יישות ומטרה, ולשתות עמם קוקטייל מישמש. אם זיכרוני אינו מטעני, ישבנו ברחוב סן ז'רמן ב"קפה דה פלור", ואולי ב"דה מאגו".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ