מדרש של יום | המנהיג האידיאלי ו"תרועת המלך"

שעה זו, שבה העם עומד לפני בחירת מנהיגיו, מתאימה גם לרענון המחשבות על דמות המנהיג, ודווקא לנוכח התרועה הניצבת בלב־לבו של ראש השנה

אדמיאל קוסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

שעה זו, שבה העם עומד לפני בחירת מנהיגיו, מתאימה גם לרענון המחשבות על דמות המנהיג, ודווקא לנוכח התרועה הניצבת בלב־לבו של ראש השנה. מרטין בובר לומד מהנאמר בשמות ל"ג ז': "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה... וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד", שאוהל המנהיג (שבימינו היינו רואים בכנסת) היה מקום הפגישה עם האֵל, שכן "מוֹעֵד" פירושו פגישה (כמו: לְהִוָּעֵד). על כך מוסיף בובר שאירוע זה של שכינת האל בתוכם לֻווה ב"תְרוּעַת מֶלֶךְ". שני האלמנטים הללו, אוהל מועד ותרועת המלך, היו לדעתו הסימנים הבולטים של מה שהוא מכנה "האופי התיאופוליטי" של ישראל הקדום.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ