אדמיאל קוסמן
אדמיאל קוסמן

המסורת קשרה את חגי תשרי כחוליות במשפט הקוסמי: ראש השנה הוא יום הדין, ובו תחילתו; וביום הכיפורים חתימת הדין; וביניהם ה"ימים הנוראים". אך המסורת המאוחרת לא הסתפקה בכך ו"האריכה" את ה"משפט" ל-51 ימים. מַתְחִילִים בהכנות שבראשית אלול, והחתימה הסופית בהושענא רבה.

ואולם, עוד בימי המשנה היו שלא ידעו על קשר בין חגי תשרי למשפט. כך למשל סבר רבי יוסי, בן המאה השנייה, שלא יוחַד זמן למשפט אלא שבכל יום האל דן את האדם. ואם נשוב לאחור, לימי המקרא, הרי ברור שכלל לא היה מוכר מבנה מאוחר זה. בנחמיה ח'-ט' מתוארים חגי תשרי, אך לא נזכר יום הכיפורים, וכן ברשימת הצומות שבזכריה ח' י"ט. ואף מעדות עתיקה ששרדה במשנה, ובה מתואר יום הכיפורים כיום ריקודי הבתולות, לא נראה שהיה זה יום צום. הפסוק בויקרא ט"ז כ"ט: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", שייך למעשה לאסכולה מקראית מאוחרת, אסכולת הקדושה. ועל ראש השנה הרי אין צורך להכביר מלים. האמור בבמדבר כ"ט א': "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא...יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", איננו מוסב על המשפט בראש השנה, שהרי חג זה חל בחודש השביעי! אמנם גם פסוק זה מוצאו באסכולת הקדושה, והיא זו שקישרה לראשונה, לדעת ישראל קנוהל, את החג למשפט.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ