להקצות בשמים האידיאליסטיים שלנו מקום למשימת האמת
המתימטיקאי היהודי־הצרפתי ז'ורז' הנסל, חתנו של הפילוסוף עמנואל לוינס ומי שחלק עמו את הבחירה באורח חיים של יהודי שומר מצוות, הוא מבחינה מסוימת הפרשן האותנטי ביותר של הגותו
נתיב המחשבה של עמנואל לוינס, מאת ז'ורז' הנסל, תירגמה מצרפתית רמה איילון, עריכה מדעית: ז'ואל הנסל, הוצאת מאגנס, 2019, 157 עמודים
עמנואל לוינס כבש את מקומו בשדה הפילוסופיה באטיות ובהדרגה, בד בבד עם הפרשנויות השונות על יצירתו. פרסום חיבורו "כוליות ואינסוף" ב-1961 העניק גושפנקה רשמית לחדשנותו בתחום הפנומנולוגיה. חוגים נוצריים, בעיקר איטלקיים, בלגיים ופולניים, החלו להתעניין בו, וקבוצה של פילוסופים צרפתים העמידה אותו במרכז מחשבתה בראשית שנות השמונים. בעקבות מאמרו של ז'אק דרידה, "אלימות ומטאפיסיקה" (1964) ו"אדיפוס יהודי" של ז'אן־פרנסואה ליוטאר מ-1970, נעשתה הגותו של לוינס קול בעל חשיבות מרכזית בסוגיות של צדק, פוליטיקה ומוסר. אך רק מאז חגיגות המאה להולדתו של לוינס ב-2006 הוא זכה לקנוניזציה מלאה, ובייחוד כשספרו "כוליות ואינסוף" הוכלל בצרפת בבחינות ההסמכה היוקרתיות להוראת הפילוסופיה ב-2011.