עלי גבירה אשר נפטרה בעודה בנעוריה

מותה של שרלוט מוויילס, בתו היחידה של מי שיהיה לימים המלך הבריטי ג'ורג' הרביעי, הוליד שיתוף פעולה לא צפוי, בין משורר הרומנטיקה האנגלי סמואל טיילור קולרידג' להֶבּראיסט היהודי־הבריטי היימן הורביץ, בדמות קינה בעברית ובתרגום לאנגלית על מות הנסיכה. אך עוד הרבה קודם לכן, וגם אחר כך, חש קולרידג' זיקה עמוקה אל השפה העברית והעריץ את התנ"ך, שהשפעתם עליו ועל הספרות האנגלית בכללותה עוד לא נחקרה דיה

לילך ניישטט בורנשטיין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לילך ניישטט בורנשטיין

בי' בכסלו, 19 בנובמבר 1817, נכנס המשורר הנוצרי סמואל טיילור קולרידג' (1834-1772) לבית הכנסת באלדגייט, לונדון. בגיל 43 הגיע מחברם המהולל של "קובלא חאן", "שירת הספן הישיש" ו"קריסטבל" לשפל המדרגה. אחרי 15 שנה של מצוקה מתמשכת, כשהוא מכור לאופיום, מרושש, מנותק מאשתו ומחבר־נפשו ("וורדסוורת ויתר עלי"), קולרידג' העיד על עצמו שהוא מוכן "להתאשפז בבית משוגעים פרטי". ואכן, הוא מצא מקלט אצל חברים שסעדו אותו. תחילה אצל משפחת ג'ון מורגן ובהמשך בבית משפחת ג'יימס גילמן — חברו, הביוגרף שלו ורופאו, שהשגיח מקרוב על הרגליו הנרקוטיים. במרחק של שני בתים משם התגורר היימן (חיים) הורביץ, שבהמשך נהפך לפרופסור הראשון לעברית באנגליה. כשנה אחרי השתקעותו בהייגייט התוודע קולרידג' להורביץ, והשניים נפגשו כמעט מדי יום לאורך עשרים שנה ושיתפו זה את זה בעבודתם. האירוע בבית הכנסת שאותו פקד היה ביצוע שיר פרי שיתוף פעולה בין השניים, "קינת ישורון".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ