רשימות נשכחות | אלנבי, מום פרובינציאל אין בי

בשנת 1933, עם תחילת העלייה הגרמנית, כתב אלתרמן הצעיר בזעף על הגינונים הייקים שמאמצת תל אביב. שתי רשימות נשכחות שהתפרסמו ב"הארץ"

נתן אלתרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתן אלתרמן

הצטלמנו! (תסביך הנחיתות)
("הארץ", 5.11.1933)

רחוב אלנבי תופר לעצמו כביש חדש.

המודדים מתרוצצים עם הפלס, האנך ואַמַּת הסלילה. אמני הגזירה מתווים את האופנה, מכונות הקדיחה מרפרפות כמחטים חרוצות והמכבשים עוברים הלוך ושוב, ומהדקים, ומגהצים.

חליפת בטון לתפארת!

הרחוב הכרסני נושף, מזיע ומתמוגג מהנאה. אופניים, עגלות, אבטומובילים, חמורים — כולם הצדה! פה אסור לעבור, לא להפריע!.. העַרְבָּלים, כתרנגולי ברזל אמיצים, שואבים מלוא לוגמיהם חצץ וזפת, נושאים ראשיהם, מגרגרים בגרונותיהם וחוזרים ופולטים מין תערובת מבהיקה ומגרה את התיאבון שבעתיים... עשן הארובות מסלסל זֶמר חייטים עזיז ומתבדח, הפטישים תופרים ומתירים וחוזרים לתפור, אבכי האבק מתעלים ונושאים את בשורת התכונה הרַבה עד למרחוק, ואנשי המדרכות עומדים צפופים מזה ומזה להסתכל כיצד מקשטים את מלך הרחובות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ