כבר אי אפשר לאכול בבבל נקניקייה בלי חרדל ברלינאי

בין השנים 1904-1902 נשא האשורולוג הגרמני פרידריך דליטש שלוש הרצאות בברלין, בנוכחות הקיסר וילהלם השני, על כך שסיפורי הבריאה והמבול כמו גם חוקי התורה אינן תוצר מקורי, ובוודאי לא תורה משמים, וכי החוק הבבלי היה בעל אופי הומניסטי־אוניברסליסטי יותר מזה המקראי. בתום ההרצאה השנייה קם הקיסר ומתח ביקורת נוקבת על דליטש, ובכך ניתן האות לפריצתו של פולמוס שהעסיק את העיתונות הגרמנית זמן רב והוליד בין השאר קריקטורות רבות. מבחר מהן מוצג עתה בתערוכה במוזיאון פרגמון בברלין

יעקב שביט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יעקב שביט

ב-1903 כתב ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלוזנר בכתב העת "השילוח": "ופתאום היתה האשוריולוגיה — זו החוכמה הצעירה, שנתהוותה בימינו ולעינינו — לשיחה בפי כל [...] רק 150 איש עכשיו בכל העולם כולו יודעים לקרוא את כתב־היתדות, ובכל זאת כבר הולכים ונעשים הדברים הכתובים בכתב הזה לקניינו של העולם הנאור כולו. האשורולוגיה יצאה כבר למרחב והיתה לכוח רוחני עצום. [...] וכל האמונות והדעת המקובלות נזדעזעו, נתמוטטו, וכל מחנה המאמינים, כיהודים כשאינם יהודים, היה לחרדת אלוהים [... ] האשוריולוגיה, זו החוכמה היבשה והקשה, עלתה על סדר־היום, נעשתה לשאלת־הזמן, לשאלה מדעית־פילוסופית וחברותית, וכמעט גם לשאלה מדינית".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ