יש גלויות שעלינו לחסל אותן בדחיפות

בחמש השנים מאז חקיקת החוק לציון "היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן", ב-30 בנובמבר כל שנה, עלו לא פעם ספקות בדבר השימוש במלים "גירוש" ו"יציאה" בהקשר זה, המנציחות את התפישה הציונית הממסדית המביטה על העולים מארצות ערב כאנשים פסיביים

אביעד מורנו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אביעד מורנו

"אנו תוהים כיצד אדם אחד מרשה לעצמו להצהיר הצהרות בשמם של 850 אלף יהודים מארצות ערב, אשר חלקם גורשו וחלקם ברחו כל עוד נפשם בם?"

במלים אלה הגיבה לפני לבנה זמיר, יו"ר מרכז הארגונים של יהודי ארצות ערב והאסלאם, על דבריו של מאיר שבו — יליד מצרים, פעיל מרכז הליכוד וראש עיריית נס ציונה — שקבע כי יהודי ערב "לא גורשו". את דבריו כתב שבו במכתב מחאה ששיגר בינואר 2017 לגילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי אז, ובו יצא נגד הקמפיין שהוביל משרדה בעקבות החלטת החוק לציון "היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן", ב-30 בנובמבר בכל שנה. החוק שחוקקה הכנסת ב-23 ביוני 2014 והקמפיין שבא בעקבותיו התמקדו בהנצחת העוולות של חברות ומשטרים ערביים שגרמו ליהודי מדינות אלה ליהפך ל"פליטים" מארצותיהם באמצע המאה העשרים. ראש העיר תבע במכתבו להפסיק את הקמפיין "המעליב" לדבריו "ולהודיע בציבור שיהודי ארצות ערב עלו ממניעים ציוניים ולא גורשו".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ