פסח | כי זבח הימים שם לכל המשפחה

המושג "זיכרון" הולך בתרבות היהודית כמעט תמיד יד ביד עם ריטואל המנכיח אותו ועם דפוסים היוצקים משמעות ותוכן ללוח השנה ועם איסורים וענישה. בכך הוא שונה לחלוטין מאפיק הזיכרון של המחקר ההיסטורי

איתמר גרינולד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר גרינולד

אין כמו אירועי חג הפסח, ובכלל זה ה"הגדה של פסח", כדי לשמש דוגמה לדרך שחוברים בה יחד מרכיבים שונים המעצבים את היחס להיסטוריה של עם ישראל. בדרך כלל יחס זה בא לידי ביטוי בשני אפיקים: האחד, ההיסטוריוגרפיה, כלומר מחקר שיטתי ומבוקר של אירועי העבר; והשני, הזיכרון המציין בעיקר עיצוב של ההתייחסות הערכית אל האירועים. במישור של הזיכרון יש מגמה להנכיח את העבר ואת משמעותו לתרבות, דבר שאינו מאפיין תמיד את ההיסטוריוגרפיה. אחת הדרכים לעצב את הזיכרון ולהתייחס אל תכניו ומשמעותו הנוכחת מצויה בתחום הריטואלי, כלומר במעשים מיוחדים הבאים לקשור את העושים אותם למאורעות העבר ובעיקר, כאמור, למשמעותם הנוכחת מבחינה תרבותית או דתית.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ