אני מסתכל סביב ובוחן מה אקח עמי, מה אשאיר לידידי, ומה אשליך אל האש

"התאבלנו על שנת 1348 של העידן הנוכחי, אלא שעתה אנו מבינים כי זאת היתה רק ראשיתו של האבל". תירגם מלטינית נתן רון

פרנצ'סקו פטררקה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרנצ'סקו פטררקה

במגפה הנוראה, שנודעה לימים כ"מגפה השחורה" או "המוות השחור", איבד המשורר האיטלקי ממבשרי הרנסנס פרנצ'סקו פטררקה (1374-1304) את לאורה, אהבתו הגדולה שלא מומשה מעולם, את פטרונו הנדיב הקרדינל ג'ובני קולונה ועוד רבים מחבריו. את כאבו על האובדן הביע במכתבים שכתב ממקומות שונים באיטליה. שניים מהם הקדיש ל"סוקרטס", כך כינה את חברו הפלמי לודוויג ואן קמפן, שהיה ממכותביו העיקריים והאינטימיים ביותר באוסף מכתביו הידוע "מכתבים אל הקרובים לי". גם מכתבו לבוקצ'ו, מחבר "דקמרון" שהשתמר רק בחלקו, רווי צער על מות חברים קרובים. מעניינת גם התייחסותו של פטררקה לאזורים מוכי המגיפה בצפון איטליה, ובמיוחד לוורונה ומילאנו. המכתב לבוקצ'ו כלול באוסף המכתבים הידוע כ"מכתבים לעת זקנה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ